האמת על אוניברסיטת אריאל

אספנו כאן מספר עובדות שחשוב שיבואו לידיעת הציבור:

(עודכן לאחרונה: 17.4.22) 
  • אונ' אריאל ממוקמת בהתנחלות אריאל בלב הגדה המערבית שנכבשה ב-1967, על שטח שברובו הוכרז כאדמות מדינה ובדרך זו הופקע משימוש התושבים הפלשתינים המקומיים ע"י צווים של הצבא (1).
  • מדינת ישראל מפעילה בשטח זה שלטון צבאי כלפי התושבים הפלשתינים, כולל בית-משפט צבאי, זה 55 שנים.
  • השטח שבו ממוקמת אריאל מעולם לא סופח למדינת ישראל, כפי שנקבע לאחרונה שוב ע"י בג"צ בפסיקתו בנושא אונ' אריאל ( פסיקת בג"ץ, 2 – קטעים נבחרים מפסיקת בג"ץ). אריאל איננה נמצאת בתוך מדינת ישראל. ע"פ האו"ם מוגדר שטח זה כ"שטחים הפלסטינים הכבושים" ( Occupied Palestinian territories – OPT, Pt)
  • בהתאם לכך, עד שנת 2019 לא היתה אוניברסיטת אריאל תחת אחריותה של המועצה להשכלה גבוהה, אלא תחת אחריות גוף מיוחד בשם מל"ג-יו"ש, שמונה ע"י מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, ושהכיל באופן טבעי רק אנשים התומכים בהתנחלויות. גוף זה הוא שאישר את קידומה של המכללה באריאל לאוניברסיטה, למרות שרמתה האקדמית היתה הרבה מתחת לזו של האוניברסיטאות בישראל. (3).
  • בשנת 2018 עבר בכנסת תיקון לחוק ההשכלה הגבוהה שהחיל את סמכות המועצה להשכלה גבוהה על אוניברסיטת אריאל, החל ב-2019. שינוי זה גרם לפוליטיזציה של המועצה להשכלה גבוהה, כאשר חבריה (וחברי והועדה שלה לתכנון ולתקצוב) ממונים בין היתר על סמך עמדתם לגבי אוניברסיטת אריאל, ואנשים המתנגדים להתנחלויות אינם יכולים עוד להיות חברים במועצה (דוגמאות כאן וכאן).
  • ההתנחלויות בשטחים, ואונ' אריאל בפרט, נחשבות ע"י הרוב המוחלט של הקהילה הבינלאומית כהפרה של אמנת ז'נבה האוסרת על המדינה הכובשת ליישב את אוכלוסייתה בשטח הכבוש. לפיכך ההתנחלויות נחשבות ללא חוקיות. להלן הפניה למספר מקורות משפטיים מרכזיים.
  • ההתנחלות אריאל, ואונ' אריאל, נבנו כחלק ממדיניות פוליטית של מפלגות הימין בישראל, המעוניינות להפוך את הכיבוש הישראלי בשטחים למצב קבוע ובלתי-הפיך (4). מכאן שלמעשה אנשי סגל באונ' אריאל צריכים להסכים במידה רבה לתפישת עולם פוליטית, דבר ההופך את המוסד כולו לבעל זיקה פוליטית מובהקת, בניגוד לכל שאר מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ובכל מדינה דמוקרטית.
  • בשל עובדות אלה, רוב קרנות המחקר הבינלאומיות הפועלות בישראל, כדוגמת ה- European Research Council (ERC) לא נותנות מענקי מחקר וכל מימון שהוא למוסדות בשטחים הכבושים בכלל, ובאונ' אריאל בפרט. עד 2020 זה היה נכון גם לגבי הקרן המשותפת ארה"ב-ישראל, אך החלטה זו שונתה ע"י ממשל טראמפ שבוע לפני הבחירות ב-2020.
  • התושבים הפלשתינים הגרים מסביב לאריאל מנועים מלהיכנס להתנחלות אריאל, ובוודאי שלא לאוניברסיטה. זאת בניגוד למצב בתוך ישראל, היכן שכל המוסדות האקדמיים פתוחים באופן שוויוני לכל התושבים, כבכל מדינה דמוקרטית.
  • כביש הגישה הראשי המחבר את אריאל לשטח ישראל (כביש מס' 5 – חוצה שומרון) סגור הלכה למעשה לתנועה פלשתינית כמעט לכל אורכו (1), והשטח שעליו נסלל הוחרם והופקע מהפלשתינים החיים באזור.
  • בכביש זה משתמשים ב-85% מהסטודנטים הלומדים באונ' אריאל, המגיעים משטח ישראל. המיקום הגיאוגרפי של האוניברסיטה לא נבחר כדי לשרת בצורה הטובה ביותר את צרכי ההשכלה הגבוהה של ישראל, אלא כדי לקדם את ההתנחלויות.
  • תחת שלטון צבאי נשללות מהפלשתינים זכויות אדם בסיסיות. בין היתר נשללת מהפלשתינים זכות התנועה החופשית באדמתם. הגבלות התנועה פוגעות קשה ביכולת של סטודנטים ואנשי סגל פלשתינים להגיע למוסדות ההשכלה הגבוהה הפלשתינים (פרטים רבים על מגבלות תנועה של פלשתינים באתר "גישה").
  • ישראל מטילה מגבלות קשות על האוניברסיטאות הפלשתיניות בשטחים, כולל על נסיעת סטודנטים ואנשי סגל לחו"ל ושל אורחים מחו"ל בשטחים (בג"ץ 495/12).  

      אקדמאים ישראלים למען שלום   


1 פשעי אריאל  / עידן לנדו
  דו"ח " בצלם" – גזל הקרקעות – מדיניות הקרקעות בהתנחלויות
  "בצלם"  – כמה עובדות על ההתנחלות אריאל

  2. מתוך בג"ץ 6168/12: הוראות החוק הנוגעות להכרה במוסדות אקדמיים מבחינות בין מוסדות אקדמיים בתחומי ישראל ובין מוסדות אקדמיים הממוקמים באזור יהודה ושומרון. המשך קריאה

חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק המל"ג או החוק) חולש על הכרה במוסדות אקדמיים בישראל. החוק מסדיר שורה של עניינים הנוגעים לניהול מוסדות אלה. מכוחו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה (להלן – מל"ג או המל"ג או מל"ג (ירושלים), שהיא, כלשון סעיף 3 לחוק המל"ג, "המוסד הממלכתי לעניני השכלה גבוהה במדינה". סעיף 9 לחוק מסמיך את המל"ג "להכיר במוסד פלוני כמוסד להשכלה גבוהה"; וסעיף 10 לחוק קובע כי "החלטת המועצה להכיר במוסד לפי סעיף 9 טעונה אישור הממשלה". הוראות לגבי הכרה במוסד אקדמי באזור יהודה ושומרון קבועות בתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א-1981 (להלן – התקנון). נספח מספר 4 לתקנון, העוסק ב"דיני חינוך", כולל גם את חוק המל"ג. סעיף 2 לנספח 4 לתקנון קובע כי "מוסמכים לפעול לפי דיני החינוך כל מי שמוקנות לו בישראל סמכויות לפי דיני החינוך". סעיף 3 לנספח 4 לתקנון מקביל את סמכות הממשלה לפי סעיף 10 לחוק המל"ג למפקד כוחות צה"ל באזור, וחלף המל"ג, קובע התקנון כי תוקם "מועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון), שחבריה יתמנו על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור מבין חברי המועצה להשכלה גבוהה בישראל או מי שכיהנו בעבר כחברי מועצה להשכלה גבוהה בישראל". מכוח תקנון זה מונתה בשנת 1992 מל"ג יהודה ושומרון (להלן – מל"ג יו"ש). …השופטת ע' ארבל: יחד עם זאת אציין כי, המימשק בין הגורמים הרלוונטיים בהליך קבלת ההחלטות בעניין שבפנינו, כפי שתואר בהרחבה על-ידי הנשיא – ובפרט בין המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (להלן: מל"ג יו"ש) לוועדה לתכנון ותקצוב (להלן: ות"ת), שהינה ועדת מישנה של המועצה להשכלה גבוהה (להלן: מל"ג) – אינו מניח את הדעת. … העובדה שקיימים שני מוסדות מקבילים, או "כפולים", כמל"ג ומל"ג איו"ש, מסיבות מובנות, ראוי היה לה שתביא לתיאום ולעבודה משותפת טובים וממילא יעילים יותר בין שני הגופים. )
3. מתוך בג"ץ 6168/12: ביום 17.7.2012 הכירה המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. בהתאם לחקיקה הרלוונטית באזור יהודה ושומרון, אושרה החלטה זו על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור ביום 24.12.2012.

 4. בטקס קיבל סער תעודת הוקרה מנשיא האוניברסיטה, פרופ' יהודה דנון. דנון הודה לסער "על עמידתו האיתנה והובלת תהליך ההכרה באוניברסיטת אריאל בשומרון ולביסוס אחיזתנו ההיסטורית בכל חלקי ארץ ישראל". (מתוך "קיצוצים באקדמיה? באריאל יבנו "עיר סטודנטים" חדשה וקמפוס ענק" The Marker 2 ינואר, 2013)