מנהל בית ספר זומן לשימוע בטרם פיטורים בעקבות מאמר ב"הארץ" – חינוך וחברה – הארץ.
קטגוריה: כללי
בצעד נדיר: סער ישתמש במל"ג כדי להכשיר את ההכרה באוניברסיטת אריאל – חינוך וחברה – הארץ
סיפוח מדופלם: שעת המבחן של המועצה להשכלה גבוהה – חינוך וחברה – הארץ
סיפוח מדופלם: שעת המבחן של המועצה להשכלה גבוהה – חינוך וחברה – הארץ.
…הקשורים במישרין או בעקיפין ל"מרכז האוניברסיטאי אריאל", או שהם חברי "מל"ג יו"ש" שמתמנים על ידי קצין צה"ל, הלא הוא אלוף פיקוד המרכז. כך תתלבש לה האקדמיה הישראלית כולה במדי צבא, תמשח את פרצופה בצבע חאקי, ותאשר את דבר המקטרגים עליה, שהיא משת"פית של שלטון הכיבוש. וכל מי שיישב אתה יחד, במסגרת אחת, בוועד ראשי האוניברסיטאות, לדוגמה, יהיה גם הוא נגוע, גם הוא יהיה במוחרמים.
אין שום הצדקה עניינית להעדיף את מכללת אריאל הבינונית על פני מכללות טובות בשאר חלקי הארץ…בצפון הארץ ממוקמות לא פחות משש מכללות – בתל-חי, בצפת, בעמק הירדן, בעמק יזרעאל, בכרמיאל וליד עכו.
למעלה מאלף אנשי אקדמיה, לרבות שמונה-עשר חתנים וכלות פרס ישראל, כבר חתמו על עצומה השוללת מכל וכל את האתנן שהממשלה מתכוונת לתת לארץ-ישראל השלמה.
רשימת חותמים: "לעצור את אוניברסיטת אריאל – סכנה לאקדמיה בישראל"
עצומה: אקדמאים נגד הסבת המרכז באריאל לאוניברסיטה
דו"ח הוועדה במל"ג יו"ש קבע כי המרכז האוניברסיטאי עומד בכל התנאים הנדרשים. כ-300 אקדמאים חתמו על העצומה. הארץ 14.2.2012
לעצור את אוניברסיטת אריאל – סכנה לאקדמיה בישראל
הפיכת המכללה באריאל לאוניברסיטת מחקר מעמידה בסכנה את האקדמיה הישראלית כולה.
1. אקדמיה בשירות אידיאולוגיה פוליטית
הקמת המכללה באריאל, ושדרוגה המתוכנן לאוניברסיטה, הינה חלק ממאמץ ההתנחלויות הכללי שניצב במרכזו של הויכוח הפוליטי בישראל ב-45 השנים האחרונות. הקמת מכללת אריאל נבעה משיקולים פוליטיים ללא קשר לצורכי הפיתוח של האקדמיה בישראל. הקמת מוסד אקדמי לצורך שירות מטרה פוליטית מובהקת ושנויה במחלוקת, היא בעייתית ביותר. משהוקם, ההחלטות הנוגעות למוסד כזה יהיו מודרכות ע"י שיקולים פוליטיים ולא רק אקדמיים. הסגל של מוסד זה לא יהיה מורכב אך ורק לפי רמתו האקדמית אלא גם לפי גוון פוליטי מובהק. מקרים קודמים בהיסטוריה בהם גויסה האקדמיה, או התיישרה, לשירות מטרות פוליטיות של השלטון הסתיימו בהרס האקדמיה, דרדור רמתה ופגיעה אנושה באמינותה.
ב-14.1.2011 אמרה פרופ' כרמי (יו"ר ור"ה): "עיקרון ראשון במעלה בעולם המדע, המחקר וההוראה הינו שהעיסוק האקדמי אמור להיות מנותק מפניות אידיאולוגיות או פוליטיות". אין ספק שהקמת אוניברסיטה באריאל איננה מאפשרת קיום של פעילות אקדמית העונה על הקריטריונים הללו.
2. זיהוי האקדמיה הישראלית כולה כתומכת ומעורבת בהתנחלויות ובכיבוש
מרגע שהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), שהם הגופים המרכזיים המנהלים את ההשכלה הגבוהה בישראל, יהיו שותפים להכנסת אוניברסיטת אריאל לחיקם, תיווצר זיקה בין האקדמיה הישראלית כולה ומדיניות ההתנחלויות והכיבוש. קשרי האקדמיה הישראלית עם זו בעולם הינם ענפים, אישיים, ובלעדיהם לא הייתה האקדמיה בארץ נמצאת בחזית המדע העולמי. רוב מכריע של הקולגות שלנו ברחבי העולם, שאוהבים את ישראל ושמחים להיות בקשר אקדמי עם ישראלים, סולדים מהכיבוש וממדיניות ההתנחלויות.
חרם אקדמי סלקטיבי כבר קיים היום: חוקרים באריאל מנועים מלהגיש בקשות למענקי מחקר בקרנות רבות בעולם (כולל הקרן הדו-לאומית ארה"ב-ישראל), והם מפוצים ע"י משרד המדע מתקציב מיוחד שהועמד למטרה זו בלבד. זיהוי האקדמיה הישראלית כולה עם מדיניות ההתנחלויות יעמיד אותה בסכנה.
3. אקדמיה לא דמוקרטית
המכללה באריאל הוקמה בשטחים הכבושים כחלק מתפיסת עולם הגורסת שעל ישראל להמשיך לעד במצב של כיבוש השטחים. מדיניות זו שוללת את הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, ומובילה בהכרח לדיכוי אלים של האוכלוסייה הפלסטינית. הפלסטינים שגרים באזור שבקרבו הוקמה אריאל והמכללה ממודרים מגישה אליה. מוסד אקדמי שפועל במקום בו הוא אינו משרת את האוכלוסייה המקומית, ולמעשה מתנכר ומתעלם לחלוטין מקיומה, אינו יכול להיות חלק מהאקדמיה החופשית במדינה דמוקרטית.
האקדמיה הישראלית שגשגה עד היום בזכות היותה חלק מחברה חופשית במדינה דמוקרטית, ועם קשרים הדוקים לאקדמיה במדינות הדמוקרטיות בעולם. עירוב האקדמיה הישראלית באידיאולוגיה של כיבוש ודיכוי מערערת את הקשר הזה ומכאן מאיימת לפגוע קשות ביכולת התפקוד של האקדמיה הישראלית.
המשך הכיבוש וההתנחלויות הורס את התשתית הדמוקרטית של ישראל. הדמוקרטיה היא נשמת אפה של האקדמיה, ומכאן שאנו רואים מחובתנו לעצור את הניסיון לרתום את האקדמיה לשירות הכיבוש.
לפיכך:
1. אנו קוראים לשר החינוך גדעון סער לעצור את התהליך של הכרזה על מכללת אריאל כאוניברסיטה.
2. היה ומהלך כזה יתקדם ויגיע לדיון במל"ג, אנו קוראים לחברי המל"ג להצביע נגד ההצעה ולדחות אותה. מתן חסות של המל"ג לאוניברסיטה באריאל יעמיד בסימן שאלה את מעמדה בעולם ואת שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלה.
3. היה וההחלטה תעבור, אנו קוראים לחברי המל"ג וות"ת בעלי האחריות והמצפון להתפטר במחאה. חברים שיישארו בועדות אילו יישאו באחריות מלאה להרס האקדמיה בישראל.
4. אנו קוראים לור"ה לסרב לקבל לשורותיו את נציג אוניברסיטת אריאל.
5. אנו קוראים לסטודנטים וחברי הסגל במכללת אריאל לעבור לאוניברסיטאות או מכללות בתחומי מדינת ישראל, ואנו קוראים לאוניברסיטאות והמכללות בישראל לעשות כמיטב יכולתן לסייע להם בכך.
לשון העצומה מכוונת באופן שווה לנשים וגברים
מכתב לראשי האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל
2011–04–11
אל: ראשי האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל
הנושא: מניעת פוליטיזציה של המערכת האקדמית בישראל
1) אנו פונים אליכם מתוך תחושה של דאגה ואחריות כלפי מדינת ישראל ככלל והאקדמיה הישראלית על כל מוסדותיה בפרט. שגשוג המחקר המדעי והאקדמיה בישראל הינם מהישגיה הבולטים של המדינה. כאקדמאים חשוב לנו לשמור על הישגים אלו המהווים מקור של גאווה לישראלים רבים .
הקמת מוסדות אקדמיים בשטחים הכבושים הינה שנויה במחלוקת פוליטית בציבור הישראלי ככלל, ובקרב ציבור האקדמאים הישראלים בפרט. בשל מיקומם מחוץ לתחומי מדינת ישראל, בשטח הנתון תחת ממשל צבאי (שלא חל בו החוק הישראלי), קידומם לא נעשה עפ"י התהליכים האקדמיים המקובלים במדינת ישראל. הוקמה מועצה להשכלה גבוהה מיוחדת (מל"ג יו"ש) המטפלת במכללות בהתנחלויות ובקידומן בלבד, שדרוג מכללת אריאל התבצע בצו צבאי של אלוף הפיקוד, וכמו כן נוסדו קרנות מיוחדות של משרד המדע לתמיכה במחקרים הממוקמים בהתנחלויות בלבד.
לאור זאת, ומעצם מהותם, המוסדות האקדמיים בשטחים מובילים לפוליטיזציה מסוכנת של המערכת האקדמית הישראלית, ששאבה עד כה את מירב כוחה מהיותה בלתי מזוהה פוליטית (לפחות ברמה המערכתית): אקדמאים ישראלים שאינם שותפים לעמדה הפוליטית התומכת בהתנחלויות לא יוכלו למצוא את מקומם במוסדות אלו, ומכאן שהמדינה מקימה מערכת אקדמית המזוהה פוליטית בצורה ברורה.
קיום הפרדה מוסדית בין האקדמיה הישראלית לבין המתרחש בשטחים הכבושים עוזר למתן את גלישת הויכוח הפוליטי לתוך האקדמיה וכן את הזיהוי הבין-לאומי של האקדמיה הישראלית עם המתרחש בשטחים הכבושים. עם השנים, הפרדה זו הולכת ונעלמת: המכללות בהתנחלויות מתוקצבות כמו המוסדות בישראל בידי ות"ת, מקבלות מענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע, וכו'. אנו חוששים שטשטוש ההפרדה יגבר עם הפיכתה המתוכננת של מכללת אריאל לאוניברסיטה בשנה הבאה.
להעדר הפרדה מוסדית בין האקדמיה הישראלית לבין הנעשה בשטחים יש משמעויות רבות. הוא עלול לגרור לגלישה של הויכוח הפוליטי לכל פעילות אקדמית. לדוגמה, דיונים אקדמיים הנוגעים לשיתופי פעולה מוסדיים בין האקדמיה הישראלית למוסדות ישראלים בשטחים הכבושים יכללו בהכרח שיקולים פוליטים. אמינותה ויושרה האקדמי של האקדמיה הישראלית כולה נפגעת אנושות מעירוב שיקולים פוליטיים בתהליך המימון והפיתוח האקדמי, כפי שכבר קורה כעת. העדר הפרדה מוסדית מסכן את קשרי המחקר עם מוסדות בין-לאומיים, דבר בעל משמעויות קשות לאקדמיה הישראלית בפרט, ולמדינת ישראל ככלל.
לאור האמור לעיל, אנו קוראים לכם לפעול בתוקף ליצירת הפרדה מוסדית ברורה בין האקדמיה הישראלית לבין המוסדות האקדמיים בהתנחלויות, להימנע מ"נורמליזציה" של המוסדות הללו וצירופם למערכת האקדמית הישראלית.
2) ברמה האישית ברצוננו להדגיש שהן הימנעות והן נכונות לשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים בהתנחלויות, אלו הן פעולות פוליטיות, שכל חבר סגל זכאי להחליט לגביהן באופן חופשי. זכות זו אמנם נראית ברורה מאליה, אך לאחרונה הוטלה בספק: פורסמה קריאה מטעם ור"ה להימנע מחתימה על עצומה המצהירה על חוסר נכונות לשתף פעולה עם מכללת אריאל, וכמו-כן מתנהל תהליך לחוקק חוק האוסר על כל קריאה לחרם על מוסדות ישראלים בשטחים, חוק אנטי-דמוקרטי שמטרתו למנוע דיון פוליטי בעתיד השטחים.
לאור זאת, אנו קוראים ל–ור"ה להצהיר בפומבי שאין כל עמדה רשמית בנושא שיתוף הפעולה עם המוסדות בשטחים, ואין שום דרישה מאקדמאים ישראלים לשתף פעולה עם מוסדות אלו.
אנו קוראים לכם להודיע בפומבי כי אתם תומכים בזכותם של חברי הסגל להביע את דעתם בחופשיות בנושא שיתוף הפעולה עם מוסדות אקדמיים בהתנחלויות, כראוי לכל מדינה דמוקרטית ולמערכת אקדמית המעודדת את חופש הביטוי והמחשבה.
רשימת החותמים על המכתב לראשי האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל
רשימת החותמים על העצומה בנושא מכללת אריאל
עצומה בנושא מכללת אריאל (עצומה ראשונה זו סגורה לחתימות נוספות)
הצטרפות לעצומה הנוכחית
אנו, אנשי אקדמיה ממגוון תחומים ומכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, מביעים כאן באופן פומבי את התנגדותנו להמשך הכיבוש והקמת התנחלויות.
מכאן שאנו מצהירים על אי-נכונותנו לקחת חלק בכל פעילות אקדמית, מכל סוג שהוא, המתרחשת במכללה הפועלת בהתנחלות אריאל.
אריאל הוקמה על שטח כבוש. במרחק קילומטרים ספורים מאריאל הפורחת והמשגשגת, מתגוררים פלסטינים בכפרים ובמחנות פליטים, בתנאי מחייה קשים מנשוא וללא זכויות אדם בסיסיות.
לא רק שהם אינם זוכים לנגישות להשכלה גבוהה, חלקם אף אינם זוכים למים זורמים. שתי מציאויות שונות שיוצרות מדיניות שמובילה לאפרטהייד.
אריאל היא התנחלות בלתי חוקית וההתיישבות בה מנוגדת לחוק הבינלאומי ולאמנת ז'נבה, שמדינת ישראל חתומה עליה.
הקמתה של אריאל נועדה למטרה אחת ויחידה: למנוע מהפלסטינים את האפשרות להקים מדינה עצמאית, ובכך למנוע מאיתנו, אזרחי ישראל, את הסיכוי לחיות אי פעם בשלום באזור הזה.
אריאל אינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל ועל כן אי אפשר לחייב אותנו להגיע לשם.
צו מצפוננו ואחריותנו הציבורית מחייבים אותנו להביע עמדה ברורה דווקא בעת הזו שבה יש סיכוי להסכם שלום, וברור יותר מאי פעם שההתנחלויות נועדו להכשילו.
מכללת אריאל, פוליטיזציה של האקדמיה וזכות הסירוב
מיד לאחר שהתפרסם דבר העצומה שחתמנו עליה, הותקפנו ע"י מפלגות וארגוני הימין, באופן טבעי. יותר חמורה הייתה ההתקפה מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) ובמיוחד ע"י ראשו, הפרופ' כרמי. באונ' בן-גוריון הלכו צעד נוסף ושיגרו איום (ב-11.1.11) לכל חברי הסגל שעליהם לפעול "על פי ההמלצות כדי שלא תתעורר הדרישה לצעדי אכיפה כאלו ואחרים.". ההמלצות שעליהן מדובר קוראות להימנע מקריאה לחרם כלשהוא כנגד איזו "אוניברסיטה ישראלית" (כך במקור), כיון שהדבר: "מערב שיקולים פוליטיים בנושאים אקדמיים, פוגע במחקר והוראה על בסיס פוליטי, ולכן גם פוגע בחופש האקדמי עצמו. שיעבוד מעין זה של האקדמי לפוליטי חותר תחת עניינה היסודי של כל אוניברסיטה בקידום האמת, הידע וההשכלה.". סירוב לקחת חלק בפעילות אקדמית בשירות מטרה פוליטית, מוצגת כפסולה. מרגע שהוקמה המכללה באריאל נוצר "שיעבוד של האקדמי לפוליטי", ונגד זה אנו פועלים.
לאור מתקפה זו, וגם לאור הבלבול הרב ששורר בקרב חברינו באקדמיה לגבי מהות המעשה שעשינו, סיכמתי כאן מספר נקודות הנוגעות לשאלות של עירוב פוליטיקה ואקדמיה, וסירוב לעומת חרם.
1. אקדמיה בשירות אידיאולוגיה פוליטית
הקמת מוסד אקדמי לצורך שירות מטרה פוליטית, הינו בעייתי ביותר. במוסד כזה, משהוקם, יהיו מדרך הטבע אנשי סגל שמסכימים עם המטרות הפוליטיות שלשמם הוקם. ייתכן ומחסור במקומות עבודה אקדמיים יידחוק לשם גם אנשי סגל שמוכנים "לסתום את האף" או לפחות להעמיד פנים שאין להם קשר למטרות הפוליטיות של המקום. בכל מקרה, בניגוד לסגל של כל מוסד אקדמי בישראל, הסגל של מוסד זה יהיה צבוע באופן טבעי לפי גוון פוליטי מובהק ,ולא יהיה מורכב אך ורק לפי רמתו האקדמית. עובדה זו יש בה מיד להצביע על הבעייתיות הקשה של רתימת מוסד אקדמי למען מימוש מטרה פוליטית: מקרים קודמים בהיסטוריה בהם גויסה האקדמיה, או התיישרה, לשירות מטרות פוליטיות של השלטון הסתיימו בהרס האקדמיה, דרדור רמתה ופגיעה אנושה באמינותה.
דוגמא נוספת לחדירת הפוליטיקה לשיקולים המקצועיים האקדמים: בכדי לעקוף את התנגדות חלק מחברי המל"ג, הוקם מל"ג-יו"ש (הרכבו נקבע ע"י אלוף פיקוד המרכז) והוא אישר את שידרוג המכללה. מכאן שיש פה מוסד אקדמי הנבחן ע"י גוף שהרכבו צבוע מראש בצבע פוליטי מובהק, בשונה מהמצב עבור כל מוסדות האקדמיה בישראל עצמה.
בתגובתה (ישראל היום 14.1.11), אמרה הפרופ' כרמי (יו"ר ור"ה): "עיקרון ראשון במעלה בעולם המדע, המחקר וההוראה הינו שהעיסוק האקדמי אמור להיות מנותק מפניות אידיאולוגיות או פוליטיות". אין ספק שהקמת המכללה באריאל איננה מאפשרת שם קיום של פעילות אקדמית העונה על הקריטריונים הללו.
2. אקדמיה לא דמוקרטית
במקרה של הקמת המכללה באריאל, מדובר במוסד אקדמי שהוקם בהתנחלות כחלק מתפיסת עולם הגורסת שעל ישראל להמשיך לעד במצב של כיבוש השטחים, שלילת הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, ובהכרח דיכוי יושביהם הפלסטינים. האוכלוסייה הפלסטינית שבקרבה הוקמה אריאל והמכללה ממודרת מגישה להתנחלויות (שלא לצורך עבודה) ולמכללה. מוסד אקדמי שפועל במקום בו הוא אינו משרת את האוכלוסייה המקומית, ולמעשה מתנכר ומתעלם לחלוטין מקיומה, אינו יכול להיות חלק מהאקדמיה החופשית במדינה דמוקרטית. היכן יש מדינה דמוקרטית שמוסד אקדמי בה משדרג את שמו ודירוגו בצו של גנרל בצבא ובאישור של שר הביטחון ? גם בישראל עצמה אין זה יכול להיות, אבל בשטחים כן.
לדוגמא, במכללת אריאל פועל מרכז מו"פ אזורי שומרון, שכך הן מטרותיו (כפי שכתוב באתר של משרד המדע): "לקדם את הפיתוח והביסוס של ההתיישבות היהודית באזורי השומרון ובקעת הירדן". כמו-כן: "האסיפה הכללית של עמותת המו"פ החדשה והמורחבת כוללת 4 נציגי המרכז האוניברסיטאי, 9 ראשי מועצות מהאזור ( 3 אזוריות, 6 מקומיות ), נציג החטיבה להתיישבות, נציג הקק"ל, נציג איגוד ערים לאיכות הסביבה ו- 2 נציגי ציבור.". המועצות מהאזור הן רק של ההתנחלויות. אין במרכז כל נציגות או התייחסות כלשהיא לאוכלוסיה הפלסטינית החיה באזור. מוסד אקדמי שעבורו מיליוני אנשים שבקרבם הוא פועל הם "שקופים", אינו יכול להיחשב ככזה המתייחס באופן אובייקטיבי למציאות, אלא מכפיף את המציאות לתפיסתו האידיאולוגית. עיוות ראייה זה הינו פגם מוסרי בסיסי ומעמיד בספק את תפיסת המציאות של הפעילות האקדמית במקום.
האקדמיה הישראלית שגשגה עד היום בזכות היותה חלק מחברה חופשית במדינה דמוקרטית, ועם קשרים הדוקים לאקדמיה במדינות המערב דמוקרטיות. עירוב האקדמיה הישראלית באידיאולוגיה של כיבוש ודיכוי מערערת את הקשר עם המערב ומכאן מאיימת לפגוע קשות ביכולת התפקוד של האקדמיה הישראלית.
3. הסכמה שבשתיקה, שיתוף פעולה או סירוב
זמן רב מדי שתקה האקדמיה הישראלית ושתיקה זו נתפסה כהסכמה. בחסות שתיקה זו, וע"י שיתוף הפעולה של רבים מתוכה עם השלטונות, הוקמה המכללה באריאל, וגדלה עד למימדיה הנוכחיים כקמפוס דמוי-אוניברסיטה. חרף התנגדותם של אנשי אקדמיה והמועצה להשכלה גבוהה, משיקולים ענייניים, המתנחלים גייסו 'טריקים' כדי להשיג אישור (לא מהמל"ג) להיקרא "מרכז אוניברסיטאי", כל זאת כאקט פוליטי וללא שום קשר לרמה האקדמית. רבים מאנשי האקדמיה מסרבים לשתף פעולה, בשקט וללא הצהרה פומבית, ורבים חוששים גם היום להצטרף ולחתום על העצומה. אנו מעוניינים לשים קץ לשיתוף הפעולה השקט עם הכיבוש, ובכך מקווים לחזק את הכוחות הישראליים שיביאו לסיומו.
בקביעתה של כרמי שסירובנו להגיע לאריאל הוא פסול, היא דורשת מכל חברי האקדמיה בישראל להתייחס למכללת אריאל כאל מוסד לגיטימי ובכך היא מצהירה שמבחינתה, ומבחינת ור"ה, אין הבדל בין מכללה זו וכל מוסד אקדמי אחר בישראל. בעיני ור"ה אנו מחויבים לשתף פעולה עם המכללה באריאל, וכל סירוב נתקל בהתקפה ואיומים. באיומים אלו מנסים להפקיע מאיתנו את זכותנו האוטונומית לסרב לשתף פעולה עם מדיניות הכיבוש.
4. חרם ?
למרות שלא השתמשנו במילה חרם בשום שלב, לא בטקסט של ההצהרה שהועברה לכתבים, ולא באף ראיון תקשורתי, מיד דבק בעצומה שם תואר זה, בעל קונוטציות שליליות רבות. אם זאת, עלינו להתמודד עם העובדה שיש מי שיראה בסירובנו להגיע לאריאל סוג של חרם.
פרופ' כרמי תקפה את חותמי העצומה, בכך שלטענתה אין חרם מוצדק, וכל חרם מכל סוג שהוא הינו פסול. בדבריה אלו מביעה כרמי התנגדות בדיעבד לחרם המוצלח, שכלל את כל העולם המערבי, כנגד המוסדות האקדמיים בדרום-אפריקה בשנות השמונים. לחרם היו פנים רבות, ובחלקו היה סלקטיבי, ז"א שמוסדות אקדמאים בדרא"פ שנתפסו כתומכי האפרטהייד הוחרמו, וכאלו שבהם הייתה התנגדות לאפרטהייד, פחות. חלק מהמדינות חסמו כל קשר אקדמי עם דרא"פ (למשל דנמרק) בעוד שאחרות (למשל ארה"ב) המשיכו בקשר רופף (למשל, אישור למשלוח ספרים וכתבי-עת מדעיים לדרא"פ).
מדיניות מכללת אריאל כלפי הפלסטינים תואמת לחלוטין את מדיניות הכיבוש ושלילת זכויות האדם של אוכלוסיה זו. לפיכך זכותם וחובתם של אנשי אקדמיה ישראלים המאמינים בדמוקרטיה ובזכויות האדם להוקיע ולהתנגד בכל דרך שהיא לקיום מוסד זה. בסירובנו להגיע לאריאל אנו מביעים התנגדות זו, ותמיד יהיה מי שייקרא לפעולה כזו סוג של חרם.
מאחר שאם אינך מתנגד למכללה באריאל (ולמטרותיה) הינך בהכרח משתף פעולה איתה, הציבה כרמי בתגובתה את ור"ה באותו ספסל לצד מפלגת "ישראל בתינו". הרי ציטוט מדיווח ברשת Associated Press שהופץ בכל העולם: "The move was opposed by an umbrella group of Israeli university presidents and the hawkish political party Yisrael Beitenu. Ariel Mayor Ron Nachman told Israeli radio that the more academics boycott, the more he will build up the settlement.". זהות זו בין כלל האקדמיה בישראל ומדיניות הכיבוש, מובילה לטשטוש מסוכן בין ישראל והשטחים, ומשמשת את אלו הקוראים בעולם לחרם גורף על ישראל. תגובתה של ור"ה לכן מסבכת ומסכנת את האקדמיה הישראלית.
לידיעתכם, בעקבות אישור הצו ב-2010 ע"י שר הביטחון ברק שמשדרג את המכללה ל"מרכז אוניברסיטאי", ב-2012 (לערך) היא תהפוך לאוניברסיטה לכל דבר, ותופיע הרשימה אחת עם כל שאר האוניברסיטאות המובילות בישראל. בכך יושלם המהלך של נתינת גושפנקה רשמית מהאקדמיה הישראלית בכללותה למדיניות ההתנחלות והכיבוש.
5. חרם בינלאומי
הטשטוש בין מדינת ישראל והשטחים, הוא מסוכן וגורם להוקעתנו בעולם המערבי. בדיוק נגד טשטוש זה, אנו יוצאים בהצהרתנו. גרירת האקדמיה הישראלית לתוך הכיבוש משמשת את מטרת המתנחלים בטשטוש ההבדל בין ישראל הריבונית והדמוקרטית לבין השטח הכבוש בשטחים. אנו יוצרים כאן לראשונה הפרדה פומבית ברורה בין האקדמיה הישראלית וזו ה"מתנחלת", שאיננה בשטח ישראל.
קשרי האקדמיה הישראלית עם זו במערב הינם ענפים, אישיים, ובלעדיהם לא הייתה האקדמיה בארץ משגשגת. רוב מכריע של הקולגות שלנו, כמו רוב רובו של העולם המערבי, שאוהבים את ישראל ושמחים להיות בקשר מדעי עם ישראלים, סולדים מהכיבוש וממדיניות ההתנחלויות. בימים באחרונים, מאז שהתפרסמה העצומה, קיבלתי פניות רבות מאנשי אקדמיה בעולם שמביעים את הערכתם לפעולה שלנו ואת דעתם שפעולה זו אכן ממחישה שבישראל ישנם עדיין כוחות חזקים המתנגדים לכיבוש ויכולים להביא לסיומו.
פעולתנו מחזקת את תומכי ישראל להדוף קריאות לחרם גורף על ישראל.
חרם כלכלי סלקטיבי נגד השטחים מופעל כבר היום ע"י האיחוד האירופי (מכסים גבוהים) וארגונים רבים בעולם. חרם אקדמי סלקטיבי גם הוא כבר קיים: חוקרים באריאל מנועים מלהגיש בקשות למענקי מחקר בקרנות רבות בחו"ל, והם מפוצים ע"י משרד המדע מתקציב מיוחד שהועמד למטרה זו בלבד (ראו לינק בתחתית הכתוב).
אם יתמשך הכיבוש עוד, אין איש יודע אם חרם גורף לא יהיה מנת חלקה של ישראל כולה, לא רק של האקדמיה.